בשבועות האחרונים סבלנו לא מעט: חטיפות,מתח,הסלמה,אזעקות וכ’ו…

הרבה מחשבות עוברות בראשי האם להעלות תמונות לדף האם לכתוב פוסט בבלוג או פשוט לחכות לימים שקטים.

הבעיה היא שגם בשגרה (שלנו) אין כ”כ ימים שקטים.

שקט הוא דבר יחסי אם שקט בירושלים או בת”א לא שקט באשדוד ובאשקלון.

וישנם תמיד את תושבי עוטף עזה ושדרות ,ששקט היא מילה שלא אומרים אותה בקול כי היא לא נוכחת כבר הרבה שנים.

אז מה שנשאר זה להתפלל שכולנו נוכל לגדול בשקט.

 

מבט אל האופק בתקווה לשקט...
מבט אל האופק בתקווה לשקט…

Comments (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *